תהילים קל"ג
פסוקי המזמור: תהילים קל"ג
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים - שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד |
|---|
|
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: |
תהילים קל"ג הוא אחד מחמישה עשר שירי המעלות. משורר תהילים מתפעל מהאחווה ותחושת היחד הבאה לידי ביטוי בחברה וזאת כי ברכת ה' שוררת בקהילה.
תהילים קל"ג הוא מזמור חכמה אך יש הטוענים כי הוא משמש כאודה לציון.[דרושה הבהרה] אחרים סוברים כי זהו מזמור שבח הבא לשבח את העולים לרגל לירושלים בעת שלוש רגלים. לשיטתם של אחרים המזמור הוא מזמור תהילה וזאת ניתן להבין מהשפע היוצא מהאחווה הבאה לידי ביטוי בפסוק: "הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים - שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד".[1]
תוכן המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפסוק א', בעל המזמור מבקש לזרז את המאזין באמצעות המילה 'הִנֵּה' ומכוון למסר הבא מיד בשבח הישיבה ביחד: "מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים-שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד". יש שפירשו את הפסוק כי הישיבה יחדיו טובה ונעימה לגוף האדם.[2] יש הסוברים כי ישיבת המשפחה בצוותא קשורה בישיבה בבית.[3] יש הטוענים כי הישיבה יחדיו מכוונת לישיבת אחים במשפחה היושבים בנחלת אבי המשפחה, טרם חלוקתה וזאת לפי הכתוב בחוק הייבום[4]: "כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו". ייתכן כי הישיבה ביחד מתארת את העם היושב יחדיו בארץ ישראל. מצודת דוד מפרש כי הכתוב מכוון לכלל שבטי ישראל.[5]
יש הסוברים כי בפסוקים ב'-ג' תיאור הישיבה בצוותא כמוה כשמן טוב המתואר בפסוק ב'. ריחו של שמן זה נעים והטל היורד על האדמה מצמיח חיים חדשים. יש הרואים בשני הפסוקים האלה יחידה אחת שפירושה: השמן הטוב על הראש, יורד על זקן אהרן ומשם לבגדיו מדומה לטל היורד על החרמון ועל הרי ציון. ייתכן כי השמן המתואר ביחידה זאת הוא השמן בו נמשחו שליטים וכוהנים. אחרים משערים כי השמן הטוב מדומה למים היורדים מההר כמו השמן הנוטף על זקן אהרון ועל בגדיו.[6] יש שפירשו כי השמן הטוב הנוטף על זקן אהרון הוא תיאור נופה של ארץ ישראל הנפרס מהצפון בחרמון אל הדרום המיוצג בהררי ציון. כך הישיבה בצוותא מדומה לנופים עמם מזדהה קורא המזמור מה שמגביר את תחושת היחד אשר באה לידי ביטוי במזמור.[7] המושג 'שמן טוב' מקביל למושג 'שמן ערב' בספרות חז"ל.[8] שפירושו שמן שריחו נעים.[9] בעל המזמור מסיים את המזמור בתיאורה של ציון בדימוי המתאר את ירושלים כמקור חיים: "כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת-הַבְּרָכָה - חַיִּים עַד-הָעוֹלָם.[10]
אמצעים אמנותיים במזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדימוי בפסוק "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, עַל-הָרֹאשׁ" מתאר ישיבת אחים בצוותא. הנאמר בפסוקים: "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, עַל-הָרֹאשׁ--יֹרֵד, עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן: שֶׁיֹּרֵד, עַל-פִּי מִדּוֹתָיו. כְּטַל-חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד, עַל-הַרְרֵי צִיּוֹן", מדמה את גופו של אהרון לארץ ישראל.[11]
המזמור בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול[12].
הספרדים נוגים להוסיף מזמור זה כחלק מנוסח מורחב של סדר הדלקת נרות חנוכה, הנאמר לאחר ההדלקה.
המזמור ואזכוריו בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באחת הסצנות בסרט "החיפוש" בבימויו של פרד זינמן נראית קבוצת ילדים במחנה אונרר"א המתכוננת למסע לפלשתינה. הם נמצאים באולם בו תלוי על הקיר מגן דוד ותמונותיהם של הרצל וטרומפלדור תלויות על אחד הקירות ולאחר פקודה בעברית הם צועדים למשאיות בשירת "הנה מה טוב ומה נעים".
המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" זכו ללחנים רבים, ובהם שניים נפוצים ביותר[13]. דינה גולן ומקהלת לב רן ביצעו את השיר "הנה מה טוב ומה נעים" בפסטיבל הזמר החסידי בשנת 1970. מזמור זה הולחן כולו ובוצע בידי פרחי ניו יורק במנגינה שנלקחה ממפיק ומלחין יהודי רוסי של סרטים קומוניסטים[14]. את המילים "מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים" מהמזמור שילבה נעמי שמר, בשירה שלומית בונה סוכה, תיאור הישיבה בצוותא בסוכה. [15]
מזמורי צ'יצ'סטר היא יצירה מאת ליאונרד ברנשטיין לנער סופרן או קונטרה-טנור, רביעיית סולנים, מקהלה ותזמורת (3 חצוצרות בסי במול, 3 טרומבונים, טימפני, כלי הקשה (5 נגנים), 2 נבלים וכלי קשת). בעיבוד מאת המלחין תפקיד התזמורת הופחת בגודלו לעוגב, 2 נבלים וכלי הקשה. את הטקסט ארגן ברנשטיין עצמו מתוך כתבי תהילים. בחלק הראשון תהילים ק' וק"ח, בחלק השני תהילים ב' וכ"ג, ובחלק השלישי תהילים קל"א ומזמור זה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על תהילים קל"ג בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאיר וייס, אמונות ודעות במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2001, עמ' 178
- ^ אביגדור הורביץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 238
- ^ אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות אימהות ונשים נכריות במקרא, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2008, עמ' 254
- ^ ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ה'
- ^ אביגדור הורביץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 239-238
- ^ אביגדור הורביץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 239
- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 150
- ^ תוספתא ברכות ה, כ"ט
- ^ משה ויינפלד, הליטורגיה היהודית הקדומה: מהספרות המזמורית ועד לתפילות במגילות קומראן ובספרות חז"ל, ירושלים, מאגנס, תשס"ד, 142
- ^ אביגדור הורביץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 239
- ^ אביגדור הורביץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 239
- ^ רמ"א, אורח חיים, סימן רצ"ב, סעיף ב'; סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 270.
- ^ הנה מה טוב ומה נעים, לחנו של משה יעקבסון (אתר זמרשת) • לחן עתיק יותר, מלחינו אינו ידוע
- ^ הגיון בשגעון, זאב גלילי, גלגולה של מנגינה
- ^ אברהם זיגמן, מדרש נעמי, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2009, עמ' 72
| מזמורי ספר תהילים | ||
|---|---|---|
|
